הקריקטורה הראשונה פורסמה ב-1836 על ידי תומס נאסט, קריקטוריסט של "הראלד וסקירה". זה תיאר את אברהם לינקולן כצפרדע, שהפכה לדימוי פופולרי של נשיא ארה"ב.
הפופולריות של תמונה זו הובילה ליותר מ-100 וריאציות שלה שפורסמו בעיתונים ובמגזינים ברחבי ארה"ב. מאוחר יותר, אמנים אחרים החלו להשתמש בו כאיור לאיורים שלהם או אפילו כקריקטורות משלהם (למשל, וולט דיסני).
ומה קורה עם זה כיום?
קריקטורות הן דרך מצוינת להעביר מידע ורעיונות. הם גם דרך מהנה ומרתקת לשתף מידע.
אבל, כמו כל מדיום אחר, יש חיסרון. לקריקטורה אין משמעות אמיתית בפני עצמה.
הוא מעביר את הנאמר רק דרך הוויזואליה המתלווה אליו. אם הם נעשים היטב, הם יכולים להיות מאוד יעילים בהעברת רעיונות ומושגים שצריך להעביר בצורה ויזואלית.
בנוסף, קריקטורות הן דרך מצוינת לגרום לאנשים לצחוק. הם יכולים לשמש כדי לגרום לאנשים לחשוב על משהו שהוא משעמם אחרת. הקומיקאי סטיב מרטין מפורסם בשימוש בקריקטורות בשגרת הקומדיה שלו.
הזמינו גם קריקטוריסט לציורי גרפיטי על כובעים לאירוע שלכם >>>
הקריקטורות בעולם האמנות:
קריקטורה היא צורה של אמנות מדיה המשמשת לספר סיפורים עם תמונות ומילים. זוהי אחת מצורות האמנות העתיקות ביותר. קריקטורות נוצרו לראשונה כאיורים על הקיר או בספרים, כדרך לספר סיפורים.
בימים אלה, קריקטורות פופולריות בכל צורות המדיה, כמו תוכניות טלוויזיה וסרטים, והן משמשות פוליטיקאים וסלבריטאים כדי להעביר את המסרים שלהם בצורה מצחיקה.
בשורה התחתונה:
הקריקטורה היא צורת תקשורת רבת עוצמה. אפשר להשתמש בו כדי להצחיק אנשים, ואפשר להשתמש בו גם כדי לגרום לאנשים לבכות.
קריקטורות הן דרך מצוינת להעביר מידע, להביע הומור ולהצחיק אנשים. הם גם מקור נהדר לבידור, אבל יש להן גם משמעות עמוקה יותר. הם מעבירים רגשות ורעיונות בצורה קלה.
קריקטורות הן דרך מצוינת להעביר את המסר, הם יכולים לשמש עבור כל סוג של תוכן, לכן ניתן לשלב אותן באירועים עבור מסרים העוברים בדרך הקלילה הזו.