נערי בר המצווה שמולאים להם שלוש עשרה שנים נהנים מחגיגות מרשימות ואטרקטיביות, כאלו שאנחנו, ההורים שלהם לא היינו חולמים עליהם… כל הורה רוצה לתת לילד שלו את הטוב ביותר, לערוך לו אירוע מרשים ובלתי נשכח, ולתת לו הרגשה טובה שהוא אהוב, נערך ועושים בשבילו את הטוב ביותר. אבל המצב הכללי הפך להיות מסחרר למדי, האירועים הפכו להיות יותר מידי מנצנצים, בולטים ומעוררי רושם. אכן, נכנסנו לתוך קלת של תחרותיות עזה. התחרות הזו שמתחילה בין הנערים שמולאים להם שלוש עשרה שנים, בהחלט מגיעה עד להורים שלהם. וזה ניכר באירועים שנערכים לרגל המאורע.
מה נכון לחגוג?
כל הורה רוצה להעניק לבן שלו את הטוב ביותר. לערוך אירוע מהנה ומיוחד בו הנער ירגיש אהוב ויהיה מרוצה מהאווירה, מהסעודה ומהאורחים. ואת זה כל הורה רוצה לתת לילד שלו. אבל כאשר הדברים יוצאים מכלל שליטה, ותחרות עזה ניטשת בין הבנים וההורים שלהם, וכל אחד מנסה להרשים עם אירוע יוקרתי יותר, עם כניסה מלהיבה יותר, ועם תכנית עוצרת נשימה ומעוררת השתאות, המצב בהחלט מביא אותנו לצד השני של הגבול. גם לבנות החוגגות את גיל המצוות, ניגשים לחפש מועדונים לבת מצווה במרכז, או בכל מקום אחר בארץ.
האם ניתן לעצור את המדרון הזה?
לעצור תופעה חברתית זה סיפור מורכב. כל יחיד יכול להשפיע רק על עצמו, ולא יכול לשנות את הלך הרוח וליצור מהפכה חברתית. אמנם ניתן לבצע פעולות שונות או לבקש מהנהלת בית הספר להתערב בעניין, אבל השינוי האמתי מתחיל אצלכם, ההורים שרוצים לתת לילד שלכם את מבוקשו. כדאי לכם לשמוע על החלומות שלו, להבין מה הוא רוצה ולמה הוא מצפה. אבל אתם בהחלט יכולים לדון אתו על התופעה, לספר לו על האירוע שאתם חגגתם כאשר מלאו לכם י"ג שנים. ולנסות יחד אתו לחשוב על אירוע הולם ומשמח באולם קטן או מועדון לבת מצווה שיכול להתאים גם לחגיגות בר מצווה, אבל יחד עם זאת בגבולות סבירים והולמים.
אירוע מוצלח בגבולות סבירים
אכן, ניתן לשמוח ולשמח את הנער, לארח את החברים ואת כל האורחים באווירה נעימה ומוצלחת בלי לטפס גבוה מידי, ולהכניס את עצמנו להוצאות מטרופות בגין אירוע בר המצווה.